אך מצבים אחרים, כגון דלקת מפרקים שגרונית, מחלה דלקתית כרונית הגורמת לכאב, נוקשות ונפיחות במפרקים, אוסטיונקרוזיס, מוות של עצם הנגרם כתוצאה מאספקת דם שאינה תקינה, פגיעה, שברים בעצם וגידולים, עלולים אף הם להוביל להתמוטטות המפרק והצורך בניתוח החלפה.
לא למבוגרים בלבד
בעבר, רופאים שמרו את אפשרות ניתוח החלפת מפרק בעיקר לאנשים מעל גיל שישים. החשיבה הייתה שבגילאים אלו אנשים פחות פעילים ומפעילים פחות לחץ על המפרק המלאכותי, בהשוואה לאנשים צעירים. אך בשנים האחרונות רופאים מצאו שהניתוח מתאים ביותר גם לאנשים צעירים. טכנולוגיה חדשה שיפרה את החלקים המלאכותיים ומאפשרת להם לעמוד בלחץ רב יותר.
כיום, רמת הבריאות והפעילות הכללית של אדם חשובה יותר מהגיל בניבוי הצלחת החלפת המפרק. הליך זה עלול להיות בעייתי לאנשים עם בעיות בריאותיות, ללא תלות בגילם. לדוגמא, אנשים הסובלים מהפרעות כרוניות כגון מחלת פרקינסון, או מצבים שגורמים לחולשת שרירים קשה, נוטים יותר מאנשים ללא מחלות כרוניות, לפגוע במפרק המלאכותי או לנטרל את תפקודו.
אנשים שאינם מועמדים טובים להחלפת מפרק
אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לזיהומים או הסובלים מבריאות לקויה, נוטים פחות להתאושש בהצלחה, ולכן אינם נחשבים כמועמדים טובים לניתוח זה. מחקרים חדשים מצביעים על העובדה לפיה אנשים שבוחרים לעבור ניתוח טרם הידרדרות במפרקים מתקדמים, נוטים להתאושש בקלות רבה יותר ומשיגים תוצאות טובות יותר.
לפני קביעת הצורך בהחלפת מפרק ירך מלאה או חלקית, הרופא מנסה שיטות טיפול אחרות, כגון פעילות גופנית, עזרי הליכה ותרופות. תכנית הפעילות הגופנית מחזקת את השרירים סביב המפרק, ועזרי הליכה כגון מקלות או הליכונים, מסייעים להקלת המתח מכאבי המפרקים הפגומים ומסייעים במניעת או עיכוב הניתוח.
יעילות התותבת המושתלת
היבט היעילות משתנה בקרב אנשים שונים, היות ומצבו של כל אדם הוא ייחודי, ולכן הרופא והמטופל שוקלים יחד את היתרונות והחסרונות. תותבות מתאימות בדרך כלל לאנשים מבוגרים ופחות פעילים, ואנשים עם עצמות חלשות, כגון בעקבות אוסטיאופורוזיס, והנטייה היא שלא לבצע את הניתוח בקרב אנשים צעירים, פעילים יותר, למרות שבמצבים חמורים, גם הם יכולים לעבור את הניתוח.
מחקרים מראים שהשתלת תותבת פעם אחת בחיים נושאת שיעורי הצלחה זהים, ושגם אם קיים צורך בניתוח חוזר להחלפת מפרק, או שינוי התותבת, שיעורי ההצלחה זהים. אך נתונים ארוכי טווח יותר זמינים בארצות הברית להחלפות מפרקים עם תותבות המיוצרות בטכנולוגיות מתקדמות, ורופאים אינם משתמשים היום בתותבות מיושנות יותר, שיוצרו ופותחו לפני שנות השבעים.
החיסרון העיקרי של תותבת מיושנת: תקופת החלמה מורחבת – נדרש זמן רב עד שהעצם הטבעית גדלה ומתחברת לתותבת, ואדם עם תחליפים חייב להגביל את הפעילות עד לתקופה של שלושה חודשים על מנת להגן על המפרק. בנוסף, אדם עם תותבת עשוי לחוות כאבים במפרק שהוחלף במהלך החודשים שלאחר הניתוח, כשהעצם גדלה לתוך התותבת.
תקופת השיקום וההתאוששות
לאחר ניתוח החלפת מפרק, אנשים אינם שוהים בבית החולים למעלה מיום אחד עד ארבעה ימים. החלמה מלאה מהניתוח נמשכת בסביבות שלושה חודשים עד חצי שנה, בהתאם לסוג הניתוח, הבריאות הכללית, והצלחת תכנית השיקום.
חשוב לקבל הוראות מהרופא לפני היציאה מבית החולים, ולבצע אותן בקפדנות עם השיבה הביתה. כך גדלים סיכויי ההצלחה של הניתוח.