החלפת ברך ניתנת לביצוע באופן חלקי או מלא, והניתוח נדרש כשהנזק מוגבל לתאים מסוימים בברך. בעבר, ניתוח זה היה שמור למטופלים מבוגרים שלא היו פעילים מדי. כיום, החלפת ברך היא הליך מועדף גם בקרב אוכלוסיה צעירה, שכן יכולת ההתאוששות שלהם מהירה יותר והם חווים פחות כאב.
כחמישה עד שישה אחוזים מהמטופלים הסובלים מברכיים אריתרטיות, מאובחנים כמועמדים מתאימים להחלפת ברך חלקית או מלאה.
אוסטיאוארתריטיס: פגיעה בברך הדורשת החלפת ברך חלקית
מצב זה נפוץ בקרב שלושים אחוזים מהאוכלוסייה. עד גיל חמישים, הוא נפוץ באותה מידה אצל גברים ונשים. לאחר גיל חמישים, יותר נשים מושפעות.
אוסטיאוארתריטיס הוא רקמת חיבור הנקראת סחוס מפרקי בתוך המפרק. סחוס המפרק מונע מעצם אחת להחליק על עצם אחרת. הסחוס פועל כבולם זעזועים במפרק ומאפשר תנועה חלקה ויציבה במפרק. כשהסחוס מתדלדל, המפרק עלול להיפגע והמטופל חווה כאב ונוקשות במפרק, במצב המגביל את טווח התנועה.
מהי החלפת ברך חלקית
בניתוח זה, רק החלק הפגוע של הסחוס בברך, מוחלף עם תותבת. בהשוואה להחלפת ברך מלאה, החלפת ברך חלקית משמרת טוב יותר את טווח התנועה ואת תפקוד הברך, היות והניתוח שומר על בריאות הרקמה והעצם. מסיבות אלו, המטופלים מרוצים יותר משיטה זו.
הם עדיין מועמדים להחלפת ברך מלאה אם יזדקקו לה בעתיד, אך גישה זו נבחרת כקו טיפול ראשון, היות ובמהלך הניתוח מתרחש גם פחות אובדן דם, והתנועה בברך מתאוששת מהר יותר.
מי מועמד להחלפת ברך חלקית?
מטופלים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, או לרוחב, נחשבים כמועמדים להחלפת ברך חלקית. המונח "מדיאלי" מתייחס לתא הפנימי של המפרק, שהוא התא הקרוב ביותר לברך הנגדית, ואילו "לרוחב" מתייחס לתא החיצוני הרחוק ביותר בברך הנגדית. ניוון מפרק הברך המדיאלי הוא העיוות הנפוץ ביותר של דלקת פרקים.
החלפת ברך חלקית נדרשת לעתים אם הכאבים בברך נמשכים למרות נטילת תרופות אנטי דלקתיות ושמירה על משקל בריא.
הרופא מבקש את המטופל לזהות את אזור הכאב בברך, ובודק את טווח התנועה ויציבות הברך. צילום רנטגן של הברך קובע את המועמדות להחלפת ברך חלקית. יחד עם זאת, המנתח אינו מסוגל לדעת בוודאות אם המטופל נחשב כמועמד מתאים, עד שהניתוח מתחיל.
התאוששות מהחלפת ברך חלקית
ניתן להתחיל להניע את הברך יום לאחר הניתוח. תפקוד הברך חוזר במהירות ובפחות כאב מאשר עם החלפת ברך מלאה. המטופל עובד עם פיזיותרפיסט על מנת להפעיל את הברך בתקופת השיקום בבית החולים, ולמשך שבועיים עד חודש לאחר השחרור מבית החולים. השהות בבית החולים נמשכת יום או יומיים לאחר הניתוח.
המטופל מתבקש לקחת תרופות כדי להתגונן מפני היווצרות קריש דם במהלך שהותו בבית החולים, ולעתים במשך תקופה מסוימת לאחר השחרור.
אם הכול הולך טוב, ניתן לשוב לפעילות מלאה בסביבות חודש וחצי עד חודשיים לאחר הניתוח. תרגילי ריצה אינם מומלצים, היות והחלפת הברך כוללת משטח נשיאה אותו יש להרכיב. יחד עם זאת, פעילויות ספורט קלות ניתנות לביצוע.
מהם הסיכונים? יתכן זיהום באזור הניתוח. קרישי דם הם סיכון כתוצאה מפציעות כלי דם או עצבים, אך סיבוכים אלו נדירים למדי. המטופל עלול לחוות מעט נוקשות במפרק הברך, וסיבוכים מאוחרים עשויים לכלול זיהום ובעיות התרופפות או פריקת התותבת, וכאב מתמשך.
החלפת מפרק ברך מלאה
החלפת מפרק ברך מלאה היא הליך כירורגי שבו מפרק הברך החולה מוחלף בחומר מלאכותי. הברך היא ציר המספק תנועה בנקודה שבה הירך פוגשת את הרגל התחתונה. עצם הירך מתבטאת בעצם הגדולה של הרגל התחתונה, במפרק הברך.
במהלך החלפת מפרק ברך מלאה, סוף עצם הירך מוסר ומוחלף עם תותב מתכת. קצה עצם הרגל התחתונה מוסר ומוחלף אף הוא עם פיסת פלסטיק מחוברת לגזע מתחת. בהתאם לחלק הברך במפרק הברך, כפתור "פלסטיק" עשוי גם להתווסף תחת משטח הברך. מרכיבים מלאכותיים של החלפת הברך המלאה נקראים תותבות.
מבנה הברך – החלק האחורי של הברך מורכב מרקמה המייצבת כל צד של מפרק הברך, כך שהרגל התחתונה אינה יכולה להחליק לאחור ביחס לעצם הירך. בניתוח החלפת ברך מלאה, חלק זה נשמר או מוחלף באמצעות פוליאתילן. כל מנתח נוקט בגישת ניתוח שונה, וכל גישה כרוכה ביתרונות וסיכונים.
שיקולים לביצוע החלפת מפרק ברך מלאה
ניתוח החלפת מפרק ברך מלאה מתאימה למטופלים שמפרקי הברך שלהם נפגעו כתוצאה מדלקת פרקים, טראומה או מחלות מורכבות נדירות אחרות של המפרק. הסיבה הנפוצה ביותר לניתוח זה היא אוסטיאוארתריטיס חמור של הברכיים.
ללא קשר לסיבת הנזק למפרק, הכאב והנוקשות ההולכים ומתרחבים, והפחתת התפקוד היומי, מובילים את המטופל לשקול החלפת מפרק ברך מלאה. החלטות לגבי כדאיות הניתוח והמועמדות, אינן קלות. המטופלים צריכים להבין את הסיכונים כמו גם את היתרונות טרם קבלת החלטות אלו.
סיכוני החלפת מפרק ברך מלאה
סיכוני הניתוח כוללים קרישי דם ברגליים שיכולים לעבור לריאות. תסחיף ריאתי עלול לגרום לקוצר נשימה, כאבים בחזה ואפילו להלם.
סיכונים אחרים כוללים דלקת בדרכי השתן, בחילות והקאות, כאבי ברכיים כרוניים, נוקשות, דימום למפרק הברך, נזק עצבי, פגיעה בכלי דם וזיהום בברך. בנוסף, סיכוני ההרדמה כוללים נזק אפשרי לריאות, לכליות ולכבד.
